כיצד ניתן לזהות חרדה חברתית?

חרדה חברתית, ככל החרדות האחרות, יכולה לבוא לידי ביטוי בשלושה אופנים עיקריים:

1. הימנעות (Flight): זוהי צורת הביטוי הנפוצה ביותר לחרדה חברתית. מי שסובל מחרדה חברתית יעדיף לרוב לא להתמודד עם המצב הגורם לחרדה להתעורר, ולכן יימנע באופן ססיטמטי ותמידי ממצבים חברתיים מסוימים. הימנעות מקשר עין היא עוד ביטוי של התופעה.
סימפטומים ותסמינים של הימנעות ממצבים חברתיים:
  • תירוצים חוזרים ונשנים לאי השתתפות באירועים או מפגשים חברתיים
  • חוסר יוזמה של קשרים חברתיים
  • הימנעות מקשר עין
  • (במקרה של נוער): ניסיון למצוא תירוצים להימנעות מהליכה מבית הספר/הברזות מבית הספר
  • אי הצבעה בכיתה
  • הימנעות ממצגות/עבודה בקבוצות
  • הימנעות מעמידה מול קהל

  • 2. קיפאון במצבים חברתיים (Freeze): גם זוהי צורת ביטוי מאוד נפוצה לחרדה חברתית. כשאדם הסובל מחרדה חברתית נמצא בסיטואציה חברתית המעוררת את החרדה, הוא יחווה קושי לבטא את עצמו. עקב החרדה, התחושה תהיה שאי לו מה להגיד, ולכן הוא לרוב יבחר שלא לדבר בכלל, או לדבר בקול מאוד שקט.
    סימפטומים ותסמינים של קיפאון במצבים חברתיים:
  • טון דיבור מאוד שקט וחלש
  • עמידה נוקשה
  • חוסר יכולת להישיר מבט
  • תגובות איטיות/חוסר יכולת להגיב
  • ניתוק מחשבתי מהסיטואציה
  • תחושת חוסר נוחות כללית

  • 3. עצבנות ותוקפנות(Fight): לעיתים חרדה חברתית איננה באה לידי ביטוי רק בהימנעות, שקט וקיפאון אלא גם בתגובות עצבניות ולחץ. לפעמים כשאדם עם חרדה חברתית מרגיש שהוא נדחק לפינה (למשל בקבלת ביקורת), הוא יתקוף את מקור החרדה (אומנם צורת ביטוי זו איננה נפוצה כמו השתיים האחרות)
    סימפטומים ותסמינים של עצבנות ותוקפנות במצבים חברתיים:
  • תנועות מהירות ועצבניות
  • דיבור מהיר ולא ברור
  • תגובות תוקפניות וכועסות אל עבר מקור ביקורתי
  • לחץ כבד
  • דיבור בטונים גבוהים מהרגיל

  • סיפטומים ותסמינים נוספים המתלווים לחרדה חברתית:
  • ביטחון עצמי ודימוי עצמי ירוד
  • הסתכלות שלילית על העתיד (ומה יקרה אם?)
  • מצב רוח ירוד
  • התבודדות ותחושת בדידות
  • תחושת חוסר אונים
  • התקפי בכי
  • רגישות גבוהה
  • הסתגרות פיזית ורגשית

  • זוהי רשימה חלקית וישנם תסמינים נוספים. כדאי לזכור שלא כל התסמינים באים לידי ביטוי. גם אם הנער/ה סובל/ת מחלק מהם, ההתמודדות עדיין איננה פשוטה, ועלולה לגרום לבעיות חברתיות ותפקודיות קשות.

    מצבים חברתיים שלרוב מעוררים את החרדה החברתית:
  • שיחה עם אנשים לא מוכרים
  • להיות במרכז תשומת הלב (דיבור או הופעה מול קבוצה או קהל)
  • מצבים בהם עלולה להיות ביקורת (מצגות, הצגת משימה בכיתה, הצבעה בכיתה וכו׳)
  • מפגש עם אנשים חשובים/בעלי סמכות (מורים, מפקדים, בוסים וכו׳)
  • מצבים בהם יש ציפייה חברתית להופעה/התנהגות מסוימת (מסיבה, אירוע, ראיון עבודה, מסדר צבאי)
  • אינטראקציה עם נותני שירות (מוכרים, נהגי אוטובוס או מונית, מלצרים ועוד)

  • מדוע כדאי להתמודד עם חרדה חברתית, וכמה שיותר מהר?
    חרדה חברתית פוגעת ברוב תחומי החיים, כיוון שהכל סובב סביב אנשים ואינטרקציות איתם. כמו כן, היא גורמת לכאב נפשי רב, הבא לידי ביטוי בבדידות ותחושה קשה של חוסר אונים.
    חרדה חברתית היא הפרעה מתפשטת (Pervasive Disorder). ככל שמשאירים חרדה חברתית ללא מענה, יש לה נטייה להתפשט ולהשפיע על עוד ועוד תחומים, ולהפוך להיות קשה יותר ועמוקה יותר. בהתאמה, ההתמודדות איתה הופכת לקשה יותר. כמו כן, חרדה חברתית היא הפרעה כרונית (Chronical Disorder), ואיננה חולפת לחלוטין. ככל שהיא נמשכת יותר היא עלולה לגרום לתחושות נפשיות קשות, היסגרות חברתית קיצונית, בדידות, חוסר תפקוד ודיכאון.
    הבשורות הטובות הן שישנם כלים רבים המאפשרים להוריד משמעותית את השפעתה ולנהל חיים מלאים ומספקים (קרא/י על מדוע אימון זוהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדה חברתית).

    למד עוד על השיטה שלנו.
    צרו קשר עוד היום.

    חקר מהשנה האחרונה הסיק כי התמודדות יעילה עם הבעיה יכולה להיות אך ורק בעזרת אדם שחווה את הבעיה בעצמו:
    "הגענו למסקנה שטיפול בחרדה חברתית באמת אפקטיבי - בין אם הוא מושג על ידי פסיכולוג ברישיון או מנחה שאינו פסיכולוג - רק אם הוא מועבר על ידי מי שחוו חרדה חברתית בעצמם. עשרים שנה של ניסיון מעידות כי האנשים שחיו עם החרדה החברתית והתגברו עליה הם מנחי הקבוצות הטובים ביותר״ ( תומס א. ריצ'רד, ד"ר לפסיכולוגיה, נשיא האיגוד האמריקאי לחרדה חברתית)

    קראו עוד על מאה שמונים.

    צרו קשר